טפיוקה

פקעת השורש בזנים מסוימים מתוקה ובאחרים מרירה, לפקעת קליפה חומה ועבה, וחלקה הפנימי לבן.

פקעות הקסאווה המרירות והמתוקות עשירות בקלוריות, אין בהן כמויות משמעותיות של ויטמינים ומינרלים, הן קלות מאוד לעיכול, חסרות טעם ולכן ניתן להשתמש בהן בדרכים שונות.

הפקעות המתוקות נצרכות כשהן טריות, הן נאכלות כמו תפוחי אדמה.

הפקעות המרירות מכילות הרבה יותר עמילן, בצורתן הטרייה הן רעילות, על כן מקלפים את הפקעת, את פנים הפקעת הלבן מגרדים, שוטפים היטיב, מניחים לרסק לתסוס מעט, ואז מפיקים את העמילן, שעובר בישול, ייבוש וטחינה לקמח עדין או גס, לעמילן טהור או לגרגרים לבנים שהם הטפיוקה.

בבישול הגרגרים הלבנים הופכים להיות שקופים. אפשר להשתמש בהם להסמכת מרקים, כתוספת לתבשילים שונים. להכנת פודינג מתוק חם או קר. באמריקה הצפונית מוסיפים לפודינג ביצים מה שהופך את הפודינג לסמיך מאוד וכבד מאוד.

יש מספר עקרונות בסיסיים להכנת הטפיוקה כקינוח:

יש להשרות את הטפיוקה במים כשעתיים עד לילה.

על כל חצי כוס טפיוקה משתמשים בשלוש כוסות של נוזלים בערך, תלוי בסמיכות הרצויה של התוצר המוגמר.

הנוזלים יכולים להיות מים, חלב, חלב קוקוס. יין, מיץ ועוד.

אפשר להמתיק עם סוכר, דבש, אגבה, סילאן וכד`.

ואז להוסיף טעמים כיד הדמיון הטובה עליכם: תרכיז רימונים, תמצית ווניל, רוזטה, קוקוס, שקדים, קינמון, קקאו. ועוד.