קולורבי

שייך למשפחת המצליבים – כרוב, כרובית, ברוקולי, צנון, לפת.

השם קולרבי הוא מגרמנית "כרוב לפת", כאשר קול משמעו כרוב ורבי הוא לפת.

התפתח בצפון אירופה מעט לפני המאה ה-16. התפתח במזג אוויר קר.

האיזכור הראשון שלו נעשה ע"י בוטנאי אירופאי ב-1554. ובסוף המאה ה-16 הקולורבי כבר היה ידוע בגרמניה, אנגליה, איטליה, ספרד ובמזרח הים התיכון.

גידלו אותו לראשונה באירלנד ב-1734, באנגליה ב-1837.

ובארה"ב יש תיעוד לשימוש בו ב-1806.

קל מאוד לגדל אותו.

ישנם כמה זנים בקבוצת כרוב הקלח בחלקם צבע הקליפה סגול. בכל הזנים פנים הירק ירוק בהיר נוטה לצהוב.

אפשר לאכול אותו בצורתו הגולמית, לחתוך לפרוסות עם מלח ושמן זית, לגרר אותו על פומפייה לסלט. להוסיף למרק. לאפות בתנור עם ירקות נוספים כמו תפוחי אדמה. וגם לאדות אותו.

מכיל הרבה סיבים תזונתיים ולכן מצויין למערכת העיכול.

הסיבים גורמים לתחושת שובע, והקולורבי דל בקלוריות לכן טוב לדיאטה.

מכיל הרבה אשלגן שחשוב לפעילות השרירים בכל הגוף.

האשלגן מרחיב את כלי הדם ולכן עוזר בלחץ דם גבוה.

מכיל ברזל וסידן, הסידן משפר את יכולת הספיגה של הברזל בגוף.

מכיל מינרלים השומרים על בריאות העצמות, מנגן, נחושת, סידן, ויטמין K.

מכיל אנטיאוקסידנטים לשמירת בריאות העיניים - קרוטנואידים.

מכיל ויטמין C ופיטוכימיקלים המפחיתים את הסיכון להתפתחות סרטן.