בטטה

הכינוי "בטטה" הנו קיצור מתוך שמו הערבי "בטטה חילווה" שפירושו "תפוח אדמה מתוק".

מקורה של הבטטה באזור הטרופי של דרום אמריקה ומרכז אמריקה. השרידים הקדומים ביותר של הבטטה, נמצאו במערה באזור צ'ילקה בפרו, לפני 8000–10000 שנה, אולם לא יודעים אם הם תוצאה של גידול או של לקט מהבר. שרידים של בטטה שזוהו בוודאות כמבויתים נמצאו בעמק קסמה בפרו כשהתאריך המוערך הוא כ- 2000 לפני הספירה. כנראה שהבטטה הייתה מקובלת באזורי המאיה של מרכז אמריקה בשנים שבין 1000–2600 לפני הספירה.

כאשר הגיעו האירופים לאמריקה הייתה הבטטה מזון מקובל אצל תושבי מרכז ודרום אמריקה, אך לא בצפון אמריקה.

ככל הנראה, כבר כריסטופר קולומבוס פגש את הבטטה באיזור האיים הקאריביים שם הוקמה המושבה הספרדית הראשונה, ובקובה והביא אותה לספרד, ממנה היא נפוצה על פני אירופה. הפורטגזים הפיצו את הבטטה לאפריקה, הודו ודרום מזרח אסיה. והספרדים העבירו זן מקסיקני לפיליפינים לאחר שנת 1521.

הבטטה הגיעה לסין כנראה בסוף המאה ה-16. היה רעב בפרובינציית פוג'ייאן, חבל בדרום-מזרח סין ב-1593 והשליט שלח משלחת לפיליפינים לחפש צמחים למאכל. שנה לאחר מכן הגיעו הספינות עם בטטות, שבמהירות הפכו להיות מוצר מזון בסיסי בחלק זה של סין.

ליפן הובאה הבטטה לראשונה על ידי האנגלים בשנת 1615, אך לא זכתה לפופולריות ונזנחה. היא הובאה שוב בשנת 1674 מסין ושימשה למאבק ברעב. הבטטה המשיכה להיות מופצת ברחבי אסיה ואפריקה במאה ה-17 ובמאה ה-18.

ביפן היא נקראת karaimo שפירושה "תפוח אדמה סיני", מה שמעיד על הדרך שבה הגיעה הבטטה ליפן.

בארץ שימשה הבטטה במשך שנים כמזון לבעלי חיים. עם התחלת היצוא לאירופה בשנות השמונים, החלה לחדור גם למטבח הישראלי, וצריכת הבטטות עולה משנה לשנה.

הבטטות מכילות כמות גבוהה של בטא קרוטן, בטא קרוטן הוא תרכובת אורגנית בעלת צבע כתום חזק, שהיא למעשה המקור העיקרי שבאמצעותו הגוף מייצר ויטמין A ויטמין זה חיוני לתפקוד מערכת הראייה, ומשפיע גם על בריאות העור והרקמות הריריות של מערכת העיכול והשתן.

בבטטות יש גם סיבים תזונתיים ומגנזיום שתורמים לתהליך עיכול סדיר ויעיל.

הפיגמנט הכתום בטא-קרוטן אינו נהרס בחום, ונשמר ונספג היטב גם לאחר אידוי, בישול ואפייה. תוספת מקור שומן לבטטה, כגון שמן זית איכותי, תגביר את הספיגה שלו בגוף.

הערכים התזונתיים של הבטטה גבוהים יותר כשהיא נאכלת עם הקליפה.

בטטה כתומה רגילה מכילה פיגמנט שנקרא בטא קרוטן, הוא ויטמין A בצורתו הצמחית שחשוב מאוד למערכת החיסון, עוזר להתמודד עם נגיפים, חשוב לבריאות העור, ודרוש לראיית לילה. לבטטה הסגולה יש פיגמנט אחר – הצבע הסגול, אנתוציאנין, זהו נוגד חמצון חזק מאוד שעוזר להפחית סיכון לסרטן מסוגים שונים, וגם לדלקות.

בטטות נשמרות היטיב במקום קריר וחשוך כ-3 עד 4 שבועות ואף יותר. בתנאים רגילים יש להשתמש בהם בתוך שבוע מיום הקניה. בטטות לא מאחסנים במקרר הן מאבדות שם את תכונותיהן וטעמן משתנה.

לפני הבישול יש לקרצף את הבטטות היטב תחת מים זורמים.

אם אופים א הבטטות בשלמותן כדאי לנקב את הבטטות במזלג לפני האפייה בתנור, כדי לתת לאדים אפשרות יציאה. כדאי להניח את הבטטות על נייר אפייה כדי למנוע מהנוזלים המופרשים מהבטטה באפייה ללכלך את התבנית.

זמן האפייה תלוי בגודל הבטטות והוא נע בין 50 ל-60 דקות בטמפרטורה של 220 מעלות.

אם מבשלים את הבטטות בשלמותן, אין צורך לקלף אותן תחילה. הקליפות הדקות יתקלפו בקלות לאחר הבישול. זמן הבישול של בטטות שלמות הוא בין 15 ל-30 דקות לפי גודל הבטטות. זמן הבישול לבטטות חתוכות כ-15 דקות.

במיקרוגל - מנקבים את הבטטות במזלג. מניחים את הבטטה במיקרוגל על נייר סופג וכאשר מוציאים את הבטטה מן המיקרו, עוטפים אותה בנייר אלומיניום ומניחים לה לעמוד כ-5 עד 10 דקות.

זמן הבישול 5 עד 10 דקות לבטטה.

את הבטטה אפשר לאפות רצועות או חצאים עם הקליפה בתנור.

להוסיף פרוסות בטטה צרובות לסלט עלים ירוקים

להוסיף בטטה לתבשילי קדירה ולבשר בתנור.

להוסיף בטטה מגוררת לקציצות בשר.

להכין פירה או לביבות מבטטה או משילוב של קטניות ועשבי תיבול.

לשלב בטטה במרק ירקות.

להכין ניוקי בטטה.

להכין קיש בטטה.

לאפות עוגיות.

ועוד....